Vayedaber

Simple Havroutah

Makoth

Daf 2a

מַתְנִי' כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין? ''מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה'', אֵין אוֹמְרִים: יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה תַּחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים.

Traduction

MISHNA: How are witnesses rendered conspiring witnesses? This applies in a case where two witnesses came before the court and said: We testify with regard to so-and-so, who is a priest, that he is the son of a divorced woman or the son of a ḥalutza, a yevama who performed the rite of ḥalitza to free herself from the levirate bond. Those testimonies render him a ḥalal (see Leviticus 21:6–7), one disqualified from the priesthood due to flawed lineage. If a second set of witnesses testifies in court and renders the first set conspiring witnesses, one does not say with regard to each of the conspiring witnesses: This witness shall be rendered the son of a divorced woman or the son of a ḥalutza in his stead. Rather, he receives forty lashes as punishment for his false testimony.

Rachi non traduit

מתני' כיצד העדים נעשין זוממין כו'. בגמרא מפרש מאי קאמר:

את איש פלוני. כהן:

שהוא בן גרושה. בפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל ופסול (יבמות יב):

אין אומרים. אם הוזמו והן כהנים יעשה זה בן גרשה וחלוצה לקיים בו כאשר זמם אלא סופג את הארבעים ובגמרא מפרש טעמא:

Tossefoth non traduit

מתני' מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים כו'. תימה כיון דאם הוזמו אינן נעשין בן גרושה וחלוצה א''כ גם בשלא יוזמו איך יעשה על פיהם בן גרושה דהכי הוא האמת ואמאי הא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה ואין זה עדות וי''ל כיון דלוקין הוי כאשר זמם והוי שפיר אתה יכול להזימה וקשה דא''כ מאי קאמר פרק היו בודקין (סנהדרין דף מא.) גבי עדי נערה המאורסה דאיהי לא מיקטלא דכיון דאינהו לא מיקטלי משום שיכולין לומר לאסרה על בעלה באנו והויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה ומאי קאמר והא מ''מ לוקין וי''ל דהתם כיון שבאין לחייבה מיתה וזממו להרוג את הנפש לא מיקיים כאשר זמם במלקות דהא בהדיא כתיב נפש בנפש גבי הזמה דעדות נפשות ולא חשיב יכול להזימה במלקות אבל הכא שלא כוון אלא לשווייה בן גרושה ובן חלוצה דליכא כי אם לאו בעלמא כיון שלקו חשיב שפיר עדות שאתה יכול להזימה ועי''ל דגבי עדות דבן גרושה וחלוצה לא חיישינן כלל באתה יכול להזימה דמהיכא נפקא לן דבעינן עדות שאתה יכול להזימה מכאשר זמם והא מוכח בגמרא דכאשר זמם לא נכתב לגבי עדות דבן גרושה ולא קאי כלל עליה בשום צד שבעולם אבל התם גבי נערה המאורסה ודאי כאשר זמם קאי נמי עליהן דאם התרו בה מיקטלי אינהו בשהוזמו ואילו איהי בלא הוזמו והתם מיירי בלא התרו וכיון דכאשר זמם קאי עלייהו לכך בעינן אתה יכול להזימה ויש לדקדק אמאי לא נקט מעידין אנו באיש פלוני שהוא ממזר כו' דזה הוה שייך בין בישראל בין בכהנים ובן גרושה לא פסיל אלא בכהנים ויש ליישב דנקטיה משום דקאי אזוממי בת כהן כדאיתא בגמרא ולכך נקט מידי דשייך בכהונה:

''מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּיב לִגְלוֹת'', אֵין אוֹמְרִים: יִגְלֶה זֶה תַּחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים.

Traduction

Likewise, in a case where two witnesses came before the court and said: We testify with regard to so-and-so that he is liable to be exiled to a city of refuge for unwittingly killing another (see Numbers 35:11), and a second set of witnesses testifies in court and renders the first set conspiring witnesses, one does not say with regard to each of the conspiring witnesses: This witness shall be exiled in his stead. Rather, he receives forty lashes.

Rachi non traduit

שחייב גלות. שהרג את הנפש בשוגג:

Tossefoth non traduit

מעידין אנו באיש פלוני שחייב גלות. וא''ת היאך הם יכולים לחייבו גלות בעדותן והא יכול לומר מזיד הייתי כדאמר גבי אכלת חלב בפ''ק דבבא מציעא (דף ג:) וי''ל דמיירי כשראו בו רגלים לדבר שנשמט הברזל מקתו ואיכא למימר דלא נתכוין אבל קשה מהא דתנן פרק אלו הן הגולין (לקמן מכות דף ט.) דשונא אינו גולה לאו כי האי גוונא דומיא דאוהב גולה ואמאי אינו גולה כיון דראו דהוי רגלים לדבר וי''ל דשאני שונא דיש לנו לומר טפי דבשנאה הכהו ועוד י''ל דמיירי שפיר דליכא רגלים לדבר והשתא ניחא משונא ומ''מ אוהב גולה כגון דשתיק כשאמרו לו העדים בודאי אי הוה אמר לא הרגתיו יכול לתרץ ולומר לא הרגתיו שוגג אלא מזיד כמו בלא אכלתי חלב אבל כיון דשתק כהודאה דמיא:

גְּמָ' הָא ''כֵּיצַד אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! וְעוֹד, מִדְּקָתָנֵי לְקַמַּן: אֲבָל אָמְרוּ לָהֶם: ''הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין, הֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי'' – הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, מִכְּלָל דְּאֵלּוּ אֵין זוֹמְמִין!

Traduction

GEMARA: The Gemara analyzes the opening question of the mishna: But based on the cases discussed in the mishna, the tanna should have asked: How are witnesses not rendered conspiring witnesses? The standard punishment for conspiring witnesses is the punishment that they conspired to have inflicted upon the subject of their testimony. The mishna cites anomalous cases where their punishment does not correspond to the punishment they sought to have inflicted. The Gemara asks: And furthermore, from the fact that the tanna teaches in a mishna cited later (5a): But if the second set of witnesses attempting to render the first set conspiring witnesses said to them: How can you testify to that incident when on that day you were with us in such and such place, these first witnesses are conspiring witnesses. One learns by inference from the final phrase in the cited passage: These are conspiring witnesses, that those enumerated in the mishna here are not conspiring witnesses.

Rachi non traduit

גמ' ה''ג האי כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה ועוד דקתני לקמן (מכות דף ה.) אבל אמרו להם כו':

כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה. דהא לא מקיימת בהו כאשר זמם:

ועוד. מאי קא בעי תנא כיצד נעשין זוממין הא קתני לה לקמן כיצד דין זוממין דקתני במתני' אבל אמרו להם המזימים היאך אתם מעידים עדות זה והלא הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני כו':

Tossefoth non traduit

ועוד מדקתני לקמן: פיר' הקונטרס דמאי בעי כיצד וכו' הא קתני לקמן וכו' ועוד יש לפרש ועוד כלומר ואם תמצא לומר דלשון הזמה הוא זה אינו דעל כרחך דין הזמה קאמר כדקתני ולאלומי קושייתא קמייתא:

תַּנָּא הָתָם קָאֵי: כָּל הַזּוֹמְמִין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה, חוּץ מִזּוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ, שֶׁאֵין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה אֶלָּא לְמִיתָה אַחֶרֶת.

Traduction

The Gemara answers both questions: The tanna is standing there in his studies, at the end of tractate Sanhedrin, which immediately precedes Makkot, and Makkot is often appended to the end of Sanhedrin. The mishna there teaches (89a): All those who are rendered conspiring witnesses are led to be executed with the same mode of execution with which they conspired to have their victim executed, except for conspiring witnesses who testified that the daughter of a priest and her paramour committed adultery, where the daughter of the priest would be executed by burning (see Leviticus 21:9) and her paramour would be executed by strangulation. In that case, they are not taken directly to be executed with the same mode of execution that they sought to have inflicted on the woman; rather, they are executed with a different mode of execution, the one they sought to have inflicted on the paramour.

Rachi non traduit

התם קאי. מסנהדרין סליק דתנן בשילהי אלו הן הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין דיש זוממין שנשתנו במקצת מדין הזמה כדקתני כל הזוממין מקדימים לאותה מיתה כלומר אין להם לצפות מיתה אחרת אלא משכימין לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נדון:

חוץ מזוממי בת כהן. נשואה שאע''פ שנגמר דינה לשריפה על פיהם הם בחנק כדילפינן התם (דף צ.) היא בשריפה ואין בועלה בשריפה אלא בחנק כשאר אשת איש והזוממין משכימין למיתה שחייבו את הבועל דכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו (שם) וקאמר הכא עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל אלא מלקות ועלה מפרש כיצד אותן העדים שאין מקיימין בהן דין הזמה נעשין זוממין מעידים אנו כו':

Tossefoth non traduit

כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה. פי' הקונטרס שאין להם נס והמלטה וקשה דמאי קמ''ל פשיטא ובכתובות פירש שרוצה לומר מקדימין שלא יענו הדין וגם זה קשה דמאי קמ''ל פשיטא לכך פירש ר''י מקדימין הכי פירושו ודאי אתה צריך להמיתן במיתה שהמיתו אבל ודאי אם אינו יכול אפ''ה נמיתם בכל מיתה שנוכל כדתניא. הכה תכה (ב''מ דף לא:) וקשה דאמרינן פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מה:) דרוצח וגואל הדם הוו ב' כתובין הבאין כאחד וכן קשה דבתוספתא (פי''ב דסנהדרין) תניא אבל הזוממין שאין אתה יכול להמיתן במיתה הכתובה בהן אתה ממיתם בכל מיתה ודריש ליה מן קרא דובערת הרע מקרבך ואמאי הוי רוצח וגואל הדם ב' כתובין הבאים כאחד ותירץ ה''ר יוסף דרוצח וגואל הדם הוו ב' כתובים הבאין כאחד לענין שלא נלמוד שאר מומתין מהם להמיתם אף במיתה שאינה מד' מיתות ב''ד אבל מד' מיתות ב''ד פשיטא נמיתם ככל חייבי מיתות:

זוממי בת כהן ובועלה שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת. בועלה דדרשינן היא ולא בועלה וזוממי בת כהן דכתיב לאחיו דדרשינן לאחיו ולא לאחותו וא''ת למה לי דרשא דלאחיו ולא לאחותו תיפוק ליה מהיא דנפקא לן דדרשינן (סנהדרין נא.) את אביה היא מחללת היא ולא בועלה היא ולא זוממיה וי''ל הואיל וזוממיה באו לחייבה שריפה לא יבא לאוקומי מיעוטא דהיא אלא בבועלה ולא ממעטינן זוממין (אלא מן אחיו) אבל כיון דכתיב אחיו דרשינן נמי מהיא למעוטי זוממיה אבל קשה כיון דכתיב אחיו אמאי איצטריך למעוטי זוממין מהיא וי''ל דאי מאחיו הוה אמינא דה''מ כשהבועל היה נדון קרינן ביה לאחיו אבל אם לא היה נדון על פי עדותן כגון שהיה קטן בן ט' שנים ויום אחד או שלא הכירו הבועל לא קרינן ביה לאחיו קמ''ל היא. ולא זוממין למעוטי זוממין בכל ענין ומתחלה היה ר''י מסופק בהאי מילתא ושוב פשטה מפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו.) דקאמר מיתה אחת מעין שתי מיתות כגון בת כהן ובועלה או בת כהן וזוממי זוממין והשתא למה ליה זוממי זוממין תיפוק ליה דאיכא שתי מיתות בלא זוממי זוממין משום הבועל שהוא בחנק אלא שמע מינה דאיירי כגון דליכא דין מיתה בבועלה כגון שהוא קטן כדפירשתי ואפ''ה קאמרי זוממי זוממין בחנק אלמא דהוה זוממין בחנק אע''פ דליכא דין מיתה בבועל:
ועוד מדקתני לקמן: פיר' הקונטרס דמאי בעי כיצד וכו' הא קתני לקמן וכו' ועוד יש לפרש ועוד כלומר ואם תמצא לומר דלשון הזמה הוא זה אינו דעל כרחך דין הזמה קאמר כדקתני ולאלומי קושייתא קמייתא:

וְיֵשׁ עֵדִים זוֹמְמִין אֲחֵרִים, שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן דִּין הֲזָמָה כָּל עִיקָּר, אֶלָּא מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, כֵּיצַד? ''מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה'', אֵין אוֹמְרִים: יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה תַּחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים.

Traduction

Therefore, the tanna continues in this first mishna in Makkot: And there are other conspiring witnesses with regard to whom the court does not apply the halakhot governing the punishment in standard cases of conspiring testimony at all, and they do not receive the punishment they sought to have inflicted. Rather, they receive forty lashes. How, and in what cases, is this applied? This is applied in a case where two witnesses came before the court and said: We testify with regard to so-and-so that he is the son of a divorced woman or the son of a ḥalutza, one does not say with regard to each of the conspiring witnesses: This witness shall be rendered the son of a divorced woman or the son of a ḥalutza in his stead. Rather, he receives forty lashes.

מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: דְּאָמַר קְרָא: ''וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם'', ''לוֹ'' – וְלֹא לְזַרְעוֹ. וְלִיפְסְלוּהוּ לְדִידֵיהּ וְלָא לִיפְסְלוּ לְזַרְעֵיהּ! בָּעִינַן ''כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת'', וְלֵיכָּא.

Traduction

The Gemara asks: From where is this matter derived that the court does not punish the witnesses with the punishment they sought to have inflicted and disqualify them from the priesthood? Rabbi Yehoshua ben Levi says that Rabbi Shimon ben Lakish says: It is derived from a verse, as the verse states: ''And you shall do to him as he conspired'' (Deuteronomy 19:19), from which the Gemara infers: It is done ''to him,'' but not to his offspring. Rendering the witness a ḥalal would disqualify his offspring as well. The Gemara challenges: Let the court invalidate the witness and not invalidate his offspring. The Gemara explains: That too would not accord with the directive in the verse, as based on the verse we require that the punishment be ''as he conspired to do'' (Deuteronomy 19:19), and that is not the case here, as the witness conspired to disqualify the subject of his testimony and his offspring.

Rachi non traduit

ולא לזרעו. ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת את זרעו לעולם:

בעינן כאשר זמם. והוא זמם לפסול את הנדון ואת זרעו:

Tossefoth non traduit

בעינן כאשר זמם וליכא. קשיא היכא שמעידין שהוא מצרי שני דאינן באין לפסול זרעו כי אם לפסלו א''כ נפסול וי''ל דמ''מ אשתו נפסלת דפסלה בביאתו וכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לו ולא לאשתו:

בַּר פְּדָא אוֹמֵר: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה הַמְחַלֵּל אֵינוֹ מִתְחַלֵּל, הַבָּא לְחַלֵּל וְלֹא חִילֵּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל? מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אִם כֵּן בִּטַּלְתָּ תּוֹרַת עֵדִים זוֹמְמִין!

Traduction

Bar Padda says that this alternative form of punishment is derived through an a fortiori inference: If one who actually disqualifies another from the priesthood, i.e., a priest who fathers a son with a divorcée disqualifies their son from the priesthood, is not himself disqualified from the priesthood, so too with regard to this witness who came to disqualify another from the priesthood but was unsuccessful and did not disqualify him because he was rendered a conspiring witness, isn’t it logical that he should not be disqualified? Ravina objects to this reasoning: If so, that the failure of the conspiring witnesses to achieve their objective is the consideration at the basis of the a fortiori inference, you have thereby rendered the halakha of conspiring witnesses obsolete, as one could claim:

Rachi non traduit

המחלל אינו מתחלל. כהן הנושא את הגרושה שמחלל את זרעו אין הוא עצמו מתחלל מן הכהונה:

הבא לחלל ולא חילל. עד זומם שרצה לחלל ולא חיללו אינו דין כו':

אם כן. אם באת לדרוש ק''ו זה בעדים זוממים בטלת תורת הזמתם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source